ברוב המוחלט של המקרים, לאחר שמתרחש שבר בעצם ויהיה זה שבר בעצם האמה של ילד בן שש או שבר בעצם הירך של אישה בת שמונים, יש לקבע את העצם השבורה (או לכל הפחות להימנע מלהזיז אותה מבלי לקבע אותה) על מנת שתוכל להתאחות בצורה תקינה. משך הקיבוע משתנה מאוד ממטופל למטופל אך ברוב המקרים מדובר על תקופה בת שישה שבועות עד שלושה חודשים.
היווצרות של הידבקויות בזמן הקיבוע
במהלך תקופת הקיבוע ובזמן המנוחה הכללית של האזור שבו נשברה העצם, מתרחשים תהליכים טבעיים רבים כשבין היתר חשוב להזכיר את ההיווצרות של רקמות החיבור הצלקתיות או כפי שהן נקראות לא אחת – ההידבקויות. ההידבקויות (adhesions בלעז) נוצרות באזור השבר עצמו, ברקמות החיבור הסמוכות לשבר ובמפרקים הסמוכים לשבר.
תפקידן של ההידבקויות לקבע את האזור ולבודד אותו על מנת שיוכל ליהנות ממהלך איחוי תקין במידת האפשר.
עם זאת, ההידבקויות נוצרות באופן לא פונקציונאלי ולמעשה יוצרות הגבלה בטווח התנועה של המפרק ופוגעות בתפקוד התקין שלו. מעבר לכך, לא אחת ההידבקויות גורמות גם לכאבים בזמן השימוש בשרירים ובמפרקים הסמוכים לאזור השבר.
היחלשות השרירים וקיצור רצועות באזור השבר
בנוסף להידבקויות הנוצרות באזור השבר, מתרחשים תהליכים טבעיים נוספים כשבין היתר מדובר בהיחלשות השרירים באזור. הגוף האנושי נחשב ליעיל מאוד מבחינה אנרגטית ובהתאם לכך, כאשר אנו מפסיקים להשתמש בשרירים מסוימים, הוא מפרש זאת כאילו אין בהם עוד צורך וכתוצאה מכך משקיע בהם פחות משאבים אנרגטיים ומשאבים חומריים מסוגים שונים.
זוהי הסיבה לכך שפעמים רבות לאחר שמסירים גבס מרגל של אדם ששבר את רגלו, הוא סובל מצליעה משמעותית, על רקע אי שימוש ממושך בשרירים. תופעה נוספת שיכולה לגרום להגבלה בתנועה ולפגיעה בתפקוד היא קיצור של רצועות בריאות באזור השבר, גם כן על רקע של חוסר שימוש.
בעיות נלוות שעלולות להתעורר במהלך תקופת הקיבוע
עם כל זאת, חשוב מאוד להבין כי ישנו מגוון רחב של תסמינים וסיבוכים שיכולים להתפתח על רקע תקופת ההחלמה, הכרוכה בהימנעות ממושכת מתזוזה, בעיקר כשמדובר באנשים מבוגרים. כך לדוגמה אדם קשיש המרותק למיטתו על רקע שבר בעצם הירך, עלול לסבול כתוצאה מכך מהתפתחות של דלקת ריאות, התהוות של פצעי לחץ, נטייה לדיכאון ועוד.
לאור זאת, יש לקחת בחשבון את כל הבעיות האפשריות ולהתייחס אליהן הן במהלך תקופת הקיבוע והמנוחה והן במהלך תקופת השיקום.
מטרות התהליך השיקומי לאחר שבר בעצם
- לשפר את התפקוד של האיבר הפגוע במהירות האפשרית.
- לחזק את השרירים שנחלשו במהלך תקופת הקיבוע.
- לשפר את טווח התנועה של המפרקים המעורבים.
- לקצר במידת האפשר את תקופת ההחלמה.
- להפחית במידת האפשר את הכאבים מהם סובל המטופל.
- יש לציין כי מטרות התהליך השיקומי משתנות בהתאם לגיל של המטופל, מצבו הבריאותי והפגיעה התפקודית שהסב לו השבר. כך לדוגמה במקרים רבים מטרות הטיפול יכללו גם חזרה לעצמאות, שיפור הניידות ועוד.
מה הם המרכיבים של התהליך השיקומי לאחר שבר בעצם?
התהליך השיקומי לאחר שבר בעצם כולל בעיקר תרגול של תרגילים שונים מתחום הפיזיותרפיה. בין היתר מדובר על תרגילים לחיזוק השרירים המעורבים וחיזוק שרירי העזר הרלוונטיים, תרגילים לשיפור הגמישות, תרגילים להארכת הרצועות המעורבות בשבר ועוד. כמו כן ייעשה שימוש בטכניקות טיפול שונות שמטרתן להפחית כאבים ולהוריד נפיחות כמו לדוגמה הידרותרפיה, עיסוי, כריות חימום, קומפרסים קרים וחמים, אלקטרותרפיה ועוד.
ראו גם:
