תכנית שיקום לאנשים הסובלים מדלקת פרקים מתמקדת בהפחתת המוגבלויות לטווח הארוך. באופן פרטני יותר, אנשים הסובלים ממחלה זו נמצאים בסיכון לירידה בגמישות, ניוון שרירים, ירידה בכוח השריר, והפחתה בסיבולת לב וכלי דם.
ירידה בתחומים אלו מובילה למצב בריאותי כללי ירוד, ולכן גישת תכנית טיפול ושיטות שיקום הכרחית.
למרבה המזל, באמצעות ייעוץ הולם, אנשים הסובלים מדלקת פרקים יכולים לשפר את מצבם באמצעות שיפור הכושר הגופני הכללי, ביצוע קל יותר של פעולות יומיומיות ותחושת רווחה משופרת. שיטות השיקום כוללות שיטות טיפוליות כגון חום וקור או גירוי חשמלי, ושימוש בציוד אדפטיבי.
מנוחה נכונה
מנוחה ושימור אנרגיה יעילים לדלקת פרקים, אך יש להימנע מפרקי מנוחה ארוכים מידי בשל תופעות הלוואי המזיקות האפשריות. במצב חמור, מנוחה למפרקים מסייעת להתמודדות עם הכאב והפחתת דלקת המפרק.
יחד עם זאת, תופעות הלוואי האפשריות של חוסר פעילות כוללות מגוון ירידת תנועה, אובדן כוח, והפחתת היכולת האירובית. במחקרים שנערכו בקרב חולים שהקפידו על מנוחה במיטה, נמצא כי המשתתפים איבדו בין אחוז אחד לאחוז וחצי מהכוח הראשוני שלהם ליום, במשך תקופה של שבועיים.
מחקר אחר, לעומת זאת, למד את חשיבות שימור האנרגיה במשך חצי שעה מידי יום, להתמודדות עם הפרעה בפעילויות יומיומיות. משתתפי המחקר הושפעו לטובה משינוי ביכולת הפעילות ולמדו להכיר בפעילויות המובילות לכאב ועייפות.
פעילות גופנית
תכנית מובנית של פעילות גופנית יעילה ביותר לרווחה ולתפקוד הכללי של אדם הסובל מדלקת פרקים. תכנית זו צריכה להתמקד במתיחות, חיזוק ופעילות אירובית תוך שימור אנרגיה.
מיזוג אירובי
מספר מחקרים הוכיחו את התועלת בביצוע תרגילים אירוביים. המחקרים הראו שתכנית פעילות גופנית עוצמתית, המבוצעת לטווח הקצר, וכוללת רכיבה על אופניים או שחייה, משפרת את כוח השרירים ללא השפעה מזיקה על תסמיני המחלה.
אחד המחקרים עקב אחר קבוצה קטנה של חולים, להערכת השפעת הפעילות הגופנית בבריכה מחוממת (הידרותרפיה), והציע כי התעמלות במים מפחיתה את כוח הפעלת המפרקים, וחמימות המים מסייעת בהפחתת כאבי פרקים והפחתת התכווצות שרירים. החוקרים ציינו שהפעילות הגופנית במים מובילה לעלייה בכוח ובסיבולת. ואכן, טיפול מימי מועיל לאנשים המתקשים עם נשיאת משקל או איזון
המחקר בחן גם את היכולת האירובית של נשים הסובלות מדלקת פרקים ונשים בריאות. היכולות האירוביות של הנשים שהקפידו על פעילות גופנית נמצאו זהות ליכולות של נשים בריאות באותה קבוצת גיל. יחד עם זאת, מדידות הכוח נמצאו ברמות נמוכות בקרב נשים עם דלקת פרקים.
קבוצת משתתפים במחקר אחר עברה תכנית אימונים קפדנית יותר המורכבת מפעילות הקשורה לספורט והכשרת אופניים. קבוצת הביקורת השתתפה בפעילות פיזיותרפיה, אך ללא נשיאת משקל. הממצאים הובילו למסקנה לפיה פעילות גופנית בעוצמה גבוהה יותר יעילה בשיפור היכולת התפקודית, הכושר האירובי וכוח השריר, ומונעת החרפת דלקת פרקים.
תרגילי מתיחות. במצב חמור, אנשים עם מפרקים דלקתיים צריכים למנוע החמרת התסמינים, ולהפעיל באמצעות תרגילי מתיחה את כל המפרקים הגדולים, כצעד חיוני למניעת היווצרות התכווצות ושמירה על טווח התנועה הנוכחי הדרוש לביצוע רוב פעילויות היומיום. חיוני ביותר שחולים המרותקים למיטתם יקפידו על מיצוב נכון הנחוץ למניעת התכווצות שרירים. הטיפול חייב להתבצע באופן בטוח שכן מתיחות עוצמתיות מידי יפגעו במטופל.
תרגילי חיזוק. תרגילים אלו צריכים להתבצע על מפרקים שאינם פגועים, לשמירת החוזק, מניעת פגיעה והקלת העייפות. תרגילים יומיים שומרים על חוזק המפרקים, ומובילים לביצועי תפקוד תוך מאמץ מופחת, גידול בטווח התנועה, ושיפור צריכת החמצן. תכנית הפעילות הגופנית צריכה להתקדם בהדרגה, תוך מעקב אחר סימני הדלקת.
