פעילות גופנית משקמת את הגוף, ותרגילי מחשבה משקמים את ההתדרדרות בתפקוד המוח, הנובעת ממחלה או גיל.
סקירת מחקרים בחנה נושא זה והגיעה למספר מסקנות, לפיהן בעיות זיכרון מתבטאות בהיבטים הכוללים הפחתת יכולת המיקוד או הסחות דעת, כלומר, חוסר יכולת "לרשום" במוח פרטים חדשים בצורה יעילה, והפרעות הנובעות מתחושות ומחשבות סותרות.
מאפייני תהליך שיקום זיכרון
בהתאם לגורמים לשיבוש בזיכרון, תהליך השיקום הדרוש צריך להיות מותאם באופן אישי למטופל, וסוג הטיפול צריך לקחת בחשבון את הגורם וחומרת תפקוד הזיכרון.
שימוש בעזרי זיכרון
אלו עזרים חיצוניים כגון פתקים דביקים, לוח תרשימים על הקיר, מחברות, רישומים במחשבי כף יד וכל אמצעי עזר המתאים למטופל.
יחד עם זאת, יש להבין כי שימוש בעזרים אלו עשוי להיות בעצמו משימת זיכרון. בדומה ללוח שנה המכיל תזכורות, אך אנשים שוכחים לבדוק אותו.
טלפונים חכמים יעילים במיוחד היות והם מזכירים למטופל לבדוק את המידע המאוחסן. חלק מהמטופלים מגיבים היטב לשימוש חוזר ונשנה של עזרים אלו כדרך לפתח הרגלים לביצוע משימות יעד, ובהדרגה מרחיבים את השימוש בתזכורות ובביצועי המשימות.
למידה הדרגתית, חוזרת ונשנית
מידע חדש צריך להיות מוצג שוב ושוב לאנשים עם בעיות זיכרון בצורה פשוטה, בטונים מתאימים, בהדרגה, תוך חזרה על המידע לעיתים קרובות. המטופלים נדרשים להציג מחדש את המידע וליצור קישורים ברורים לגבי מה שהם כבר יודעים. ממש כמו שמלמדים ילדים צעירים ללמוד, להבין ולזכור.
למידת הקשבה
המטופלים לומדים להזכיר לעצמם להיות קשובים יותר ברגעים מכריעים, ושיטת השיקום מתבצעת באמצעות יצירת רפלקס מותנה להגברת הקשב בהתאם לאותות.
טיפים, טריקים ואמצעי שינון
אלו מסייעים באמצעות לימוד המטופל להשתמש בראשי תיבות, בחרוזים, בסיפורים ובבניית דימויים.
שיטות להתגברות על בעיות הזיכרון
גם מטופלים הסובלים מליקויים חמורים, היבטים מסוימים של הזיכרון, כגון זיכרון משתמע, יכול להיות מטופל כך שיתקבל פיצוי ליכולת האבודה.
תרגול חוזר לטווח הארוך
תרגילי זיכרון יעילים יותר כשהם מבוצעים על פני תקופה ממושכת ולא מרוכזים במשך מספר פגישות טיפול תכופות.
טיפולי התערבות
המטופל לומד להיות מודע יותר לרמזים, כשהמטפל משתמש בגישת "העלמת רמזים". לדוגמא, במהלך פגישות הטיפול, המטפל מציג למטופל רמז הכולל את שלוש האותיות הראשונות של מילה מסוימת המשמשת כמטרת התרגיל, ואז חוזר מאוחר יותר עם שתי אותיות, ואחר כך עם אות אחת, ובסופו של דבר אינו מספק כל רמז, עד שהמטופל מסוגל לזכור את המילה בכוחות עצמו.
הפחתת שגיאות
למידה בשיטת ניסוי וטעייה נחשבת בדרך כלל לפחות יעילה בהשוואה ללמידת מצבים המפחיתים שגיאות, היות ותגובות לשגיאות עשויות להיות מאוחסנות במוח כזיכרונות המתחרים עם התשובות הנכונות. במילים אחרות, מומלץ לא לדעת את התשובה הנכונה, מאשר לייצר תשובה שאינה נכונה.
גישות שיקום אלו פועלות היטב בקרב אנשים עם יכולות זיכרון רגילות. מטפולים הסובלים מליקויי זיכרון מגיבים אף הם היטב לשיטות אלו, אך הם זקוקים פשוט ליותר מאמץ, סבלנות וזמן.
ראו גם:
