אלפים רבים של חולים, נפגעים ופצועים נזקקים לתהליך שיקומי מדי שנה בשנה. בשנים האחרונות נעשו צעדים מאוד משמעותיים כחלק מההכרה בצורך להפוך את השיקום לתהליך איכותי יותר וכדי לאפשר ליותר זכאים לממש את זכויותיהם בנושא השיקום.

בין הצעדים החשובים נציין למשל את הקמתו של אגף השיקוף במשרד הבריאות בשנת 2014 וכן את פיתוחו המהיר של תחום השיקום בבית ובקהילה, כתחליף טוב יותר, זמין יותר ונגיש יותר ביחס לשיקום במוסדות ייעודיים.

הזכות לרצף שיקומי

בין הזכויות החשובות ביותר שיש לעמוד עליהן בהקשר השיקומי נמצאת הזכות לתהליך רציף ואיכותי מבחינה מקצועית.

פעמים רבות יש צורך לעבור עם המטופל תהליך ארוך, לעיתים גם רב שלבי ותוך מעורבות של גורמים מטפלים שונים ולעיתים גם מוסדות שיקום שונים. במשך טווח הזמן הנדרש לשיקום עלול המטופל ליפול בין הכיסאות וכתוצאה מכך לעבור את התהליך בצורה פחות טובה.

כחלק מהפעילות של אגף השיקוף מופעלת מחלקה שעוסקת ברצף השיקום. מחלקה זו נועדה לקחת חלק חשוב בשיפור התהליך של שיקום ארוך טווח. לצד פעילות המחלקה מול גורמים מטפלים, רופאים ומוסדות, ניתן לפנות גם כאשר ישנה תלונה בנושא.

הזכות לשיקום בבית

מספר המיטות הזמינות במוסדות השונים לצרכי שיקום קטן בהרבה מן הדרוש. מטעם זה וכן מטעמים נוספים של עידוד הריפוי והשיקום בקהילה, מושקעים לא מעט משאבים באפשרות השיקום בבית. כאשר מטופל נמצא מתאים לכך מבחינה רפואית ותפקודית, יש לעשות כל שניתן כדי לספק לו את התנאים לשיקום ביתי. לצורך כך, משרד הבריאות מקצה משאבים כספיים מיוחדים וקופות החולים מחויבות לתמוך גם הן במימוש זכות זאת.

הזכות לשיקום בבית כוללת בתוכה את הזכות לשירותים רב תחומיים כגון מעקב של רופא מומחה לשיקום, מטפלים בפיזיותרפיה, ליווי תזונתי, מומחים בנוירולוגיה, אחיות מלוות ומטפלים נוספים הרלוונטיים בהתאם למצב המשתקם. תהליך זה חייב להיות מפוקח, עם מעקב אחר תוצאות ההתקדמות והשיקום.

זכות המוגדרת בחקיקה

הזכות לשיקום מוגדרת היטב בחקיקה, בין היתר בחוק זכויות החולה. בהתאם לחוק, גורם מקצועי המטפל בחולה, למשל בבית החולים, צריך ליידע אותו בכל זכויותיו לגבי טיפול ושיקום לרבות בהכנה לקראת שחרור מאשפוז. על בית החולים לציין איזה סוג של שיקום יתאים למצבו של החולה או הפצוע, ועל קופות החולים לפעול לצורך מציאת המענה המתאים (שיכול להיות שיקום במוסד או, כאמור, בבית).

קופות החולים אינן יכולות להתנער מחובתן למציאת פתרון שיקומי בטענה כי אין מיטת אשפוז פנויה באזור. על קופת החולים למצוא את הפתרון המתאים ואם אין היא עושה כן, המטופל בהחלט יכול להגיש קובלנה בנושא. כמובן, שכחלק מהשיקום זכאים המשתקמים לעזרי שיקום לרבות פרוטזות, נעליים מיוחדות, תותבות, כסאות גלגלים, מזרונים טיפוליים ועוד. מכשירים אלה ניתנים בהשתתפות עצמית נמוכה.

עוד יש לציין שקופות החולים אמורות להעניק מענה מהיר לזקוקים לשיקום, שכן אלה נחשבים מקרים דחופים מבחינה רפואית. המשתקם זכאי, אם כן, למענה מתאים ללא סחבת. במידה וקיימת הרגשה שהמענה אינו מהיר דיו או שאיננו תואם את מצבו של החולה ניתן לפנות לנציב הפניות במשרד הבריאות להמשך הבירור.

הזכות לפתרונות ניידות נוספים

אנשים בעלי מוגבלות ומשתקמים זכאים לסיוע נוסף, מעבר להליך השיקומי – רפואי. בין היתר, זכאים המטופלים לאבחון מצבים בוועדות ניידות בלשכות בריאות, התאמה של רכב לבעלי מוגבלות, קבלת אישור וסיוע באביזרים לנהיגה.

שיפור יכולת הניידות, באמצעות רכב מתאים ועזרים מתאימים מהווה שלב חשוב בחזרתו של המשתקם לעצמאות, תוך שיפור היכולת להתפרנס ולהתנייד באופן חופשי יותר ובלתי תלוי.