רצפת האגן, המורכבת מרקמות גמישות וחיות, כמו רקמות חיבור, רקמות שריר, כלי דם וגם עצבים, היא זו המרפדת את קרקעית האגן ומייצבת ומגינה על אברי האגן השונים.
מעל רצפת האגן נמצאים שלפוחית השתן, החלחולת, הרחם (אצל האישה) או הערמונית (אצל הגבר), דרכה עוברים הנרתיק וגם צינור השתן ומאחוריה – פי הטבעת. כדי שכל אחד מהאיברים האלה יוכל לתפקד בצורה נאותה, עליו להיות מקובע במקומו. עצמות האגן משמשות כתמיכה לאיברים אלה והן ממוקמות הן מאחוריהם והן מהצדדים. בחלק התחתון ומלפנים מחליפות אותן הרקמות הרכות, המספקות גם הן את התמיכה הרצויה.
תפקידם של רקמות רצפת האגן
רקמות רצפת האגן מבצעות מספר תפקידים. הן מחזקות ותומכות באיברי האגן כדי למנוע את צניחתם, ויחד עם זאת מאפשרות תפקוד תקין של הצינורות, העוברים ישירות דרך רצפת האגן. רקמות החיבור של רצפת האגן נמצאות בחלל הבטן ובכל מקום באגן והן חוצצות בין האיברים השונים, משמשות כמשטחי החלקה, עוטפות ומקבעות אותם בזמן מנוחה. מכיוון שבחלל הבטן אין שרירים מחזקים, תלויים האיברים השונים ברקמות החיבור עצמן.
סוגים שונים של שרירים
ישנם שלושה סוגים לשרירי רצפת האגן: שריר, הסוגר על פתח הנרתיק, על פתח צינור השתן ועל הדגדגן ובחלקו האחורי – סוגר את פי הטבעת. הסוג השני הוא השריר המשמש כסוגרים של פי הטבעת ושל השופכה והסוג השלישי הוא השריר העמוק יותר, שעליו שוכבים כל אבירי חלל האגן.
שלושת הסוגים מלמדים אותנו כי לרצפת האגן ישנם שלושה תפקידים עיקריים: סגירה – סגירת הצינורות, העוברים דרך הרצפה, ובכך מניעת איבוד צואה ושתן, הרמה – הגנה על רקמות החיבור, האחראיות על קיבוע איברי האגן, ושליטה – דיכוי התכווצויות שאינן רצוניות הן של השלפוחית והן של החלחולת, מה שמאפשר התאפקות ואגירת שתן או צואה עד לריקון.
הקשר שבין הסרעפת לרצפת האגן
הסיבה שרצפת האגן נקראת כך קשורה למיקומה. היא נמצאת בקרקעית חלל הבטן, כשתקרתה היא הסרעפת, המפרידה בין בית החזה לבין חלל הבטן. הסרעפת עשויה מכלי דם, רקמות חיבור וגם שרירים. יש לה מספר תפקידים, כשהחשוב והמוכר הוא הנשימה, והפחות מוכר הוא ויסות הלחצים שבחלל הבטן. בזכות התנועתיות שלה בזמן הנשימה משתפר תפקודה של רצפת האגן ויכולתה להציע את התמיכה הרצויה לאיברים השונים. מסיבה זו נשימה נכונה יכולה לשפר משמעותית את תפקוד רצפת האגן, כפי שלומדים במסגרת לא מעט תרגילים מיוחדים לחיזוק שרירי רצפת האגן ותפקודה הכללי.
חשיבות חיזוק שרירי רצפת האגן והסרעפת
חיזוק שרירי רצפת האגן יחד עם חיזוק שרירי הבטן הרוחביים וגם חיזוק זוקפי הגב יכול למנוע לא מעט בעיות הקשורות לתפקודה הלקוי של רצפת האגן. החיזוק נדרש במיוחד אצל נשים לאחר לידות מרובות או קשות וגם אצל אנשים, שעברו ניתוחי בטן שונים. עצירויות, שיעול וכל לחץ כרוני אחר, המופעל על רצפת האגן, יכול, עם השנים, לגרום לצניחת רצפת האגן וגם לליקויים הקשורים לסוגרים.
תפקוד לקוי של הסרעפת יכול גם הוא לגרום לליקויים דומים ולהשפיע באופן ישיר, כאמור, על תפקוד רצפת האגן. שינוי דפוסי ההתנהגות, חיזוק השרירים על ידי נשימה נכונה יותר וגם, במקרים מסוימים, הליכים טיפוליים פולשניים כמו ניתוח למשל, יכולים לסייע לנשים רבות (וגם לגברים). הקפדה על תרגילים נכונים תאפשר לאישה לשפר את תפקוד רצפת האגן ולהקטין את הסיכוי לסבול מתסמינים לא נעימים הנלווים לתפקודה הלקוי. ישנן כיום לא מעט שיטות לחיזוק שרירי האגן, בין אם באמצעות פיזיותרפיה ובין אם באמצעות סטימולטורים מסוגים שונים.
